בוידאו שלפניכם מסביר דוקטור ג'יימס רומנלי מניו יורק על התפתחות נוזל מילוי השד המלאכותי הנועד להגדלות חזה.

כמו כל תחום רפואי, גם הרפואה הפלסטית בכלל והגדלות החזה בפרט, התפתחו בצורה ניכרת לאורך השנים. הניתחוםי כיום הם פשוטים יותר, מהירים יותר, זולים יותר והכי חשוב  – בטוחים יותר.

אחד מהגורמים המכריעיםן בהצלחת ניתוח להגדלת חזה, הוא חומר המילוי. על חומר המילוי להיות רך, אך גם מספיק קשיח על מנת למנוע סיבוכים. חומר המילוי צריך להקנות לשד מראה טבעי וכמובן שעליו להיות עשוי מחומרים שאינם יכולים להזיק למערכות הפנימיות של הגוף או לעור.

Saline implants

לא הרבה יודעים זאת, אך פעם חומר המילוי בו השתמשו להגדלות חזה היה Saline implants – "סלין". הנוזל, שהוצג לראשונה בצרפת ב- 1964 כחומר מילוי לשד מלאכותי, מורכב ממי מלח, שנוזליותם זהה למים הרגילים שאנו מכירים.
הסלין היה פופולארי מאוד בתחילת עידן ניתוחי הגדלת החזה, במיוחד בארה"ב בשנות ה- 90, אולם כיום כמעט ולא משתמשים בו. הסיבה לכך היא שבעקבות בלאי טבעי של המעטפת, עם השנים, החומר נזל החוצה והתפזר בצורה לא יפה בתוך השד – מה שגרם לסיבוכים רפואיים ולבעיות אסתטיות אצל המנותחות.
כיום החומר אינו מאושר על ידי משרדי הבריאות בעולם המערבי.

"אולד-סטייל" סיליקון

לאחר הסלין הגיע תור הדורות הראשונים של הסליקון הנוזלי כחומר הפופולארי לניתוחי הגדלת חזה. דורות אלה אופיינו בחומר מעט יותר קשיח ודביקי והיוו שיפור רב לעומת ה"סלין".
אולם, גם ה- "אולד-סטייל" סיליקון , כפי שמכנה אותו דר' רומנלי, בתגלה כחומר בעייתי שגרם ללא מעט סיבוכים ביניהם רקמה צלקתיתי סביב איזור השד והיווצרות קופסית. כיום, השימוש בדורות הקודמים של הסיליקון אינו מקובל כלל בעולם המערבי, אך למרות זאת כשליש מהמנותחות בארה"ב מסתובבות עם חומר זה בשדן.

הסיליקון המודרני

כפי שתוכלו לראות בסרטון, הסיליקון מודרני, הוא סיפור אחר לגמרי. כפי שמראה ד"ר רומנלי, אפשר אפילו לחתוך את השד המלאכותי לשניים, מבלי שהחומר יתפזר ויברח החוצה. מדובר בחומר שהוא עמיד וקשיח, אך עדיין שומר על רכות ומקנה לשד מראה טבעי. אם תמששו את החומר תקבלו את אותה תחושה שמקבלים ממישוש סוכריות גומי.

הסיליקון המודרני שיפר לאין ערוך את תוצאות ניתוחי הגדלת החזה. חשבו לציין כי למרות שמדובר בחומר איכותי, השימוש בו אינו מייקר את הניתוח.

הטיפול ב"אפרכסת עומדת" (אוזן דמבו), המופיעה מצד אחד או משני הצדדים הינו פיתרון מהיר יחסית לבעיה אסתטית ונפשית…. טיפול זה מתבצע בהרדמה מקומית בדר"כ (תלוי בגילך ובאישיות) ובעזרתו ע"י גישה טיפולית מאחורי האפרכסת – מתבצעת הכניסה לסחוס של האפרכסת.

בגישה אחורית זו גורמים לקיפול קל של החלק העליון של האפרכסת וע"י כך גורמים לה להתכופף אחורנית כך שקצה ה האפרכסת "מתקרב" לראש. ע"י קיבוע הסחוס בצורה זו גורמים כבר לפתרון הבעיה. "שבירת" האפרכסת אחורנית יוצרת גם את הקו הקדמי של האפרכסת הטבעית שנקרא – "אנטיהייקס", שהוא אחד המרכיבים החסרים ב"אוזן עומדת".

מרכיב נוסף ב"אוזן עומדת" הוא הקונכיה העמוקה אשר הינה מרכיב בבליטת האפרכסת – קדימה. הקונכיה הנידונה היא החלק המחבר את האפרכסת – לאזור תעלת השמע, לעיתים ע" הנמכתה בלבד האפרכסת מקבלת את צורתה ומיקומה הטבעיים. לאחר הטיפול, נשאר קו מאחורי האפרכסת, אשר קשה מאד להבחין בו גם בהסתכלות מאחור – ולא כל שכן בהסתכלות נורמלית מקדימה או מהצד – משם אין לראותו בכלל. (מכיוון שהוא מוסתר ע"י האפרכסת).

יש לציין כי האפרכסות אינן סימטריות באופן מלא לא לפני הטיפול ולא אחריו – ואולם נחמה פורתא  – בדר"כ ההיסתכלות על האוזניים אינה ממש מקדימה אלא, כמעט תמיד מזווית קדמית מסויימת – דבר אשר אינו מאפשר השוואת האוזניים ע"י המסתכל הזר… האנשים שעוברים טיפול זה בהצלחה (רובם המכריע) נהנים מאד מהתוצאה המיידית אף שאינה סופית, אולם היא מיצגת את התוצאה הסופית אשר מתקבלת עם ירידת הנפיחויות והבצקות תוך מספר בשבועות עד חודשים.

בסרטון תוכלו לצפות בסיפורה של הילדה בריטני, שניתוח להצמדת אוזניים שינה את חייה.